בשביל שלו- על הפרעות קשב ויוגה: חלק 2

כמו בכל תהליך מאתגר גם המפגש הבא עם ירון סימן בשבילי נקודת מפנה בהשפעה על האקלים המשפחתי ויכולת וויסות השפה ותנועות איברי הגוף. מיד עם כניסתי לגן ניגשה אלי הגננת וסיפרה לי על ריב גדול שהיה במהלך נסיעה משפחתית של ירון הוריו ואחיו. ריב שהתפתח לאלימות וכעס גדול במושב האחורי של הרכב. הוריו של ירון היו אובדי עצות באשר לריסון ויצירת מנגנון שמנתב את האלימות למקום אחר. הוא התפרע ואפשר לזעקה לשמש לו לכלי לקריאת עזרה מהעולם שבחוץ.
לפתע הוא התיישב בנינוחות עצם את עיניו ונשם מספר נשימות מוגברות ואמר: "אמא, עכשיו אני עושה יוגה ונרגע"! וכך היה.
הנסיעה המשיכה ללא הפרעות.
התרגשתי והבנתי עד כמה ההתמסרות שלו הוטמעה וכיצד הוא תיעל את רגשותיו , אסף את אצמו למקום מבטחים, מקום יציב המעביר מסר מרגיע  .
הוא התישב על המזרן והחל בפעילות בנושא 'התכנסות החושים'. זוהי פעילות שדורשת הרבה ריכוז ושתיקה . ירון, כבר לא זקוק לגננת. דרך חיזוקים חיוביים, מגע והזמנה נוצרה מערכת יחסים אחרת. התנועות הגסות שלו התעדנו, שתיקה ומבט תמים ונינוח ליוו אותו, הוא נרתם אל תוך הווית פעילות שדורשת המון ריכוז ושמירה על מסגרת ברורה.
ירון פורח על המזרן ומשמש דוגמה לילדים. כשהגיע ההרפיה הוא נשכב במהירות על הגב וחיכה. למרות שהיה כמעט אחרון עצם את עיניו למספר דקות ופני הילד הרכות התגלו במלוא הדרם. שתי קערות טיבטיות הונחו- אחת על החזה והשניה על הבטן. חיוך קטן התגנב השקט נמתח לעוד מס' רגעים.
בסיום הפעילות אמרה הגננת: "השבוע כמעט והרמתי ידיים וביקשתי שיעבור בעקבות המלצת משרד החינוך לגן של חינוך מיוחד, אבל", היא עצרה לרגע, "פעילות זו היא ההוכחה שאפשר להשאר במסגרת הגן ע"י תמיכה וליווי מקצועי."
הילדים התפזרו בחלל הגן ממוקדים ושלווים ושיחקו בפינות שונות של הגן.
תודה