בגיל הרך מתעצבים אצל הילדים דפוסים רבים. ביניהם דפוסי הישיבה. עם המעבר לבית הספר תמעט החשיפה לישיבה נמוכה (על רצפה או מזרן) ויתחיל להתקבע אורח חיים ישבני על כיסא לאורך שעות ארוכות במהלך היום.
על כן עלינו לאפשר חשיפה למגוון מנחים נמוכים וכן לעודד משחק על הרצפה גם בבית.
הנטייה בשנים האחרונות לשלול צורות ישיבה מסוימות ולעודד אחרות. צריך לזכור שהגבלת הילד בישיבה מסוימת ועידוד אחרת לעיתים עשויה להוביל לאי- נוחות לחוסר שקט המיתרגם להפרעת קשב/ ריכוז על כן עלינו כהורים ומחנכים לנהוג במשנה זהירות בקביעות תבניות ישיבה.
יש הורים וגננות ששואלים את עצמם מתי ואם בכלל צריך לתקן/ להעיר? האם ישיבה מזרחית עדיפה על ישיבת W? גב זקוף או כפוף?
הגיע הזמן לבדוק לעשות קצת סדר....
1. ישיבה עשויה למנוע חופש פעולה- לעיתים נדירות! בחירה של ילד/ה בעיקר בגילאי 3-6 במנח ישיבה היא בד"כ ישיבה שתאפשר לו חופש פעולה מקסימלי בהתאם לחוזקים והחולשות.
2. צריך לתקן- לא ניתן לתקן ישיבה לקויה אלא רק לעודד ולהגביר מודעות לגוון בין מנחי הגוף השונים. עצם החשיפה למנחים אלו עשוי להזמין את הילד/ה לשבת בצורה אחרת מידי פעם, לחזק שרירים רפויים לטובת ייצוב הגוף.
3. גב זקוף עדיף על כפוף. גב זקוף חשוב להגברת המודעות אך לא יותר מכך. שרירים, עצמות ואיברים פנימיים עדין מתפתחים בגיל הרך ולכן גם אם נדמה לנו שישיבה מסוימת פוגעת בתפקוד הילד סביר להניח שאנו טועים. בנוסף, לעיתים הערות חוזרות לעידוד ישיבה זקופה עשויות להוביל למתח בחגורת הכתפיים והצוואר ולנעילת לסת תחתונה ושיבוש בנשימה.
4. חשוב לנוע בישיבה- תנועת הגוף בישיבה חשובה על מנת לעורר מערכות פנימיות ולמנוע החלשות וקבעון.
אז איך ילד/ה יושב/ת?
ישיבה צידית/ חצי סגורה -ישיבה הדורשת אורך שרירי רגל אחורית ועבודת גב, מגבילה את המרחב הקדמי, בגלל הרגליים לפנים. הילד נעזר בידיים לייצוב, נראה כי קיימת חולשה בגב.
הבחירה במנח ישיבה זה אינו מאפשר לילד גישה לחפצים הנמצאים מלפניו , נוכל להזמין את הילד לכופף מעט ברכיים ולהאריך את הגב אם כי לא לאורך זמן אך נעלה את המודעות לישיבה זקופה עם גב שקט.
ישיבה ארוכה/ שלמה-במנח יש הפרדת איברים, דורשת גב חזק יחסית, קיים חופש תנועה לרוב הכיוונים דבר המאפשר לילד/ה לפעול בחופשיות.
בתמונה הראשונה נראה כי הידיים של הילדה מייצבות את הישיבה, ניתן לשאול מהתמונה האם הילדה יכולה לנתק ידיים ולשמור על התנוחה, או שהיא זקוקה להן ליציבות.
ניתן לעורר את חגורת הכתפיים על ידי הנחת כפות ידיים מאחורי הגב והדיפת הרצפה. (תנוחת מגלשה / שולחן).
בתמונות שמתחתיה חופש הפעולה גדול יותר עקב כיפוף רגל אחת והגדלת בסיס התמיכה וייצוב הגב.
ישיבת W- ישיבה מאד יציבה, בסיס רחב. מי שיבחר בה מעדיף לקבל יציבות מהמבנה ולא מעבודה של הגב. מפרקי הרגל "נעולים במצבי הקצה שלהם" ירכיים בסיבוב פנימי וברכיים בכיפוף מלא. תנוחה שקשה יחסית לצאת ממה, לא מעודדת תנועה. עם זאת אינה מדאיגה אם מגיעה יחד עם מגוון של ישיבות, רק אם זאת התנוחה היחידה בה בוחר הילד.
ישיבת טבעת- בסיס הישיבה רחב אך היא דורשת עבודה של הגב כי אין קיבוע של האגן....
ניתן בקלות לשחרר רגליים ולצאת מהתנוחה.
ישיבה מזרחית- בסיס התמיכה רחב, ועל כן ניתן לשהות במנח זה זמן רב יחסית. עשוי להיווצר מתח בגב בהתאם לטווח התנועה במפרק הירך ושרירי הירכיים. מעבר מהיר יחסית לעמידה ולהמשך תנועה.
* יעוץ והכוונה מקצועית בכתיבת מאמר זה נעשה על ידי עפרה גינת פיזיותרפיסטית התפתחותית בכירה, מפתחת תכניות לשילוב תנועה במסגרות חינוכיות וטיפוליות, אחראית מחלקה בבית חולים אלין- בי"ח לשיקום ילדים ונוער ומורה ליוגה
על כן עלינו לאפשר חשיפה למגוון מנחים נמוכים וכן לעודד משחק על הרצפה גם בבית.
הנטייה בשנים האחרונות לשלול צורות ישיבה מסוימות ולעודד אחרות. צריך לזכור שהגבלת הילד בישיבה מסוימת ועידוד אחרת לעיתים עשויה להוביל לאי- נוחות לחוסר שקט המיתרגם להפרעת קשב/ ריכוז על כן עלינו כהורים ומחנכים לנהוג במשנה זהירות בקביעות תבניות ישיבה.
יש הורים וגננות ששואלים את עצמם מתי ואם בכלל צריך לתקן/ להעיר? האם ישיבה מזרחית עדיפה על ישיבת W? גב זקוף או כפוף?
הגיע הזמן לבדוק לעשות קצת סדר....
1. ישיבה עשויה למנוע חופש פעולה- לעיתים נדירות! בחירה של ילד/ה בעיקר בגילאי 3-6 במנח ישיבה היא בד"כ ישיבה שתאפשר לו חופש פעולה מקסימלי בהתאם לחוזקים והחולשות.
2. צריך לתקן- לא ניתן לתקן ישיבה לקויה אלא רק לעודד ולהגביר מודעות לגוון בין מנחי הגוף השונים. עצם החשיפה למנחים אלו עשוי להזמין את הילד/ה לשבת בצורה אחרת מידי פעם, לחזק שרירים רפויים לטובת ייצוב הגוף.
3. גב זקוף עדיף על כפוף. גב זקוף חשוב להגברת המודעות אך לא יותר מכך. שרירים, עצמות ואיברים פנימיים עדין מתפתחים בגיל הרך ולכן גם אם נדמה לנו שישיבה מסוימת פוגעת בתפקוד הילד סביר להניח שאנו טועים. בנוסף, לעיתים הערות חוזרות לעידוד ישיבה זקופה עשויות להוביל למתח בחגורת הכתפיים והצוואר ולנעילת לסת תחתונה ושיבוש בנשימה.
4. חשוב לנוע בישיבה- תנועת הגוף בישיבה חשובה על מנת לעורר מערכות פנימיות ולמנוע החלשות וקבעון.
אז איך ילד/ה יושב/ת?
ישיבה צידית/ חצי סגורה -ישיבה הדורשת אורך שרירי רגל אחורית ועבודת גב, מגבילה את המרחב הקדמי, בגלל הרגליים לפנים. הילד נעזר בידיים לייצוב, נראה כי קיימת חולשה בגב.הבחירה במנח ישיבה זה אינו מאפשר לילד גישה לחפצים הנמצאים מלפניו , נוכל להזמין את הילד לכופף מעט ברכיים ולהאריך את הגב אם כי לא לאורך זמן אך נעלה את המודעות לישיבה זקופה עם גב שקט.
ישיבה ארוכה/ שלמה-במנח יש הפרדת איברים, דורשת גב חזק יחסית, קיים חופש תנועה לרוב הכיוונים דבר המאפשר לילד/ה לפעול בחופשיות.
בתמונה הראשונה נראה כי הידיים של הילדה מייצבות את הישיבה, ניתן לשאול מהתמונה האם הילדה יכולה לנתק ידיים ולשמור על התנוחה, או שהיא זקוקה להן ליציבות.
ניתן לעורר את חגורת הכתפיים על ידי הנחת כפות ידיים מאחורי הגב והדיפת הרצפה. (תנוחת מגלשה / שולחן).
בתמונות שמתחתיה חופש הפעולה גדול יותר עקב כיפוף רגל אחת והגדלת בסיס התמיכה וייצוב הגב.
ישיבת W- ישיבה מאד יציבה, בסיס רחב. מי שיבחר בה מעדיף לקבל יציבות מהמבנה ולא מעבודה של הגב. מפרקי הרגל "נעולים במצבי הקצה שלהם" ירכיים בסיבוב פנימי וברכיים בכיפוף מלא. תנוחה שקשה יחסית לצאת ממה, לא מעודדת תנועה. עם זאת אינה מדאיגה אם מגיעה יחד עם מגוון של ישיבות, רק אם זאת התנוחה היחידה בה בוחר הילד.ישיבת טבעת- בסיס הישיבה רחב אך היא דורשת עבודה של הגב כי אין קיבוע של האגן....ניתן בקלות לשחרר רגליים ולצאת מהתנוחה.
אצל ילדים, ניתן לווסת דרך תנוחה זו את העומס על הגב ואף לחזק את שרירי הזוקפים ולשפר את היציבה על ידי תרגול תנוחות יוגה מגוונות- צב, פרפר, נדנדה וכד' .
ישיבה מזרחית- בסיס התמיכה רחב, ועל כן ניתן לשהות במנח זה זמן רב יחסית. עשוי להיווצר מתח בגב בהתאם לטווח התנועה במפרק הירך ושרירי הירכיים. מעבר מהיר יחסית לעמידה ולהמשך תנועה. * יעוץ והכוונה מקצועית בכתיבת מאמר זה נעשה על ידי עפרה גינת פיזיותרפיסטית התפתחותית בכירה, מפתחת תכניות לשילוב תנועה במסגרות חינוכיות וטיפוליות, אחראית מחלקה בבית חולים אלין- בי"ח לשיקום ילדים ונוער ומורה ליוגה
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה