5 המלצות 'יוגיות' להורים וילדים במרחב מוגן

המציאות הישראלית מציבה בפני ההורים אתגר לא פשוט הן בחינוך, בסדר היום ובקשר עם הילדים.
ימים של כעס, אימה, אלימות, אזעקה ובעיקר חוסר וודאות מטילים צל כבד על הנעשה בבית ולעיתים המצב הוא הדלק שמניע את התנהלות ההורים והילדים עשויים להפוך לשקופים.

'יוגהלנד' מציעה 5 דרכים 'יוגיות' לשהייה במרחב מוגן :

1. נשימה- אחד מהפעולות האוטומטית של כל בני האדם היא הנשימה. מחקרים מראים כי נשיפות ארוכות מפחיתות מתח וחרדה ומאטות את הדופק. זרימת דם מאוזנת מאפשרת התבוננות פנימה למספר רגעים ומהווה עוגן עבור הילדים.
הצעות לנשיפות ארוכות: דימוי של ניפוח בלון (אפשר גם ל'פוצץ' את הבלון), כיבוי נרות, נשיפת נחש/ דבורה, סגירת הפה והנחת אצבע על השפה העליונה על מנת לחוש את הנשיפה דרך האף.

 

נשימת בלון

2. שפה- אחד מעקרונות היוגה הוא אי- אלימות. שפה לא מתלהמת ושאינה תומכת באלימות תורמת לשיח המותאם לגיל הילדים. ילדים מרגישים ומקשיבים לשיחות טלפון, שיחות בין אישיות וקולטים ומטמיעים כל מילה. נסו לשחרר קיטור בשיחה מחוץ לטווח השמיעה של הילדים והקפידו לנהל דיאלוג המושתת על תגובות פחות אימפולסיביות.

 

3. יציבות- המילה יוגה מחברת שני מושגים 'יציבות ו'נינוחות'. יציבות היא המקום שבו אנו כהורים מסוגלים לשמור על שגרה מסוימת דרך התכוננות וגבולות. השינויים שהילדים חווים מכריחים אותנו להיות גמישים אך יחד עם זאת להוות רשת ביטחון ועוגן עבור הילדים.

הכניסו למרחב המוגן כל משחק/ אביזר שמעודד פעילות המותאמת לגילאי הילדים, הישארו ברורים ובהירים והימנעו מעימותים. וותרו על נוקשות ו'עמידה על רגלים אחוריות' אך יחד עם זאת יש לשמור על מסגרת (צחצוח שיניים, מקלחת וכד') ככל האפשר.

תנוחת ההר מסמלת יציבות מתוך השתרשות. ניתן לבקש מהילדים לעמוד וההורה ינסה להזיז את ההר, להזמין את הילד לנשום נשימות עמוקות ולמלא את ההר באדמה.

4. נינוחות- נינוחות עשויה להביא אתה רפיון ודלדול היציבות אלא הרפיית מאמץ ונוקשות. כהורים המעוניינים בגמישות תפקודית עלינו להפעיל שיקול דעת בתגובות לשינויים שחווים הילדים, לאפשר להם להביע רגשות ומחשבות. זו אינה נוחות אלא תשומת לב ותגובה ששומרת על היציבות ממקום של רכות והכלה. על ההורה לחפש דרכים יצירתיות לרכך את הלחץ והמתח באמצעות משחק או מגע- חיבוק, ליטוף וכד' על מנת להזמין נינוחות.

ניתן להניח במרחב המוגן 'פופים' , מזרן יוגה או כל דבר שמאפשר ומזמין הרפיית מאמץ.

דוג' למגע משותף: לשבת הורה מאחורי ילד ולשטוף את הגב עם כפות הידיים, לצייר לב או נקודות, לסרק, לתופף, לצבוט בעדינות, עיסוי ועוד. אחר כך מתחלפים.

הרפיה היא הזדמנות להתקרב ולאפשר למחשבות והרגשות לצוף בתוכנו.

דוג' להרפיה: שכבו על הגב ותזמינו את הילד לשכב עליכם על הגב, שימו מוזיקה נעימה (קלאסית/ מדיטטיבית), הניחו כפות ידיים על לב הילד תרגישו אותו, אחר כך על הבטן ותרגישו את הנשימה, סרקו את שערו, עצמו עיניים ופשוט תשוטו בנינוחות למרחב נעים ושקט יותר.

הרפיה משותפת

5.תנועה ותנוחה- ילדים אוהבים וזקוקים למשחק ולשעשוע, לזוז, לטפס, לקפוץ, לזחול. נסו לאפשר להם להשתעשע עם מנחי גוף שונים, לנוע בתנוחות. תנועת הגוף מגבירה את קצב זרימת הדם, מעוררת וגורמת להתחדשות ושמחה. בימים של מצב חירום/ מלחמה התנועה הופכת מוגבלת, גן המשחקים נטוש, אין כמעט חוגים ופעילויות לילדים ועל כן על ההורים להוות דמות מתווכת ומעודדת תנועה והשתעשעות עם הגוף.

רצף תנועות משעשע:

פופקורן- הנעת איברים מעלה מטה: כפות ידיים, אמות, כתפיים, ראש, פה, עיניים, אצבעות הרגלים, כפות רגלים. ישיבה עם רגלים ישרות והרמת הישבן והורדה מהירה כמו פופקורן.

 

תנוחות משעשעות:

 

* צפרדע- חיפוש שיווי משקל על ידי הרמת הידיים. אפשר לקפוץ יחד עם ההורה כשמחזיקים אחד מול השני ידיים.

* תנין- הילדים בתנוחת התנין- פותחים וסוגרים פה וההורים צריכים לעבוד בתנוחת הכלב בזהירות בין התנינים.

* סירה- ישיבה על הישבן עם ברכיים כפופות לפנים, הרמת רגלים באוויר ולחתור עם כפות הידיים. כשמגיע גל מתגלגלים.

סירה בזוגות

 

 

תנוחות נינוחות ומרגיעות שאוספות ומכנסות את הילדים:

 

* עכבר- הניחו את כפות הידיים על גב הילדים ותבקשו מהם לנשום אל כפות הידיים שלכם.

* צב- הסתתרו בתוך השריון והתקדמו על הישבן בחדר.

 

תנוחת העכבר

הורים לילדים בגילאי 2-12 מוזמנים ליצור קשר ליעוץ והצעות 'יוגיות' להתמודדות עם מצבי חרדה, פחד ושעמום בדוא"ל: yogidudu@gmail.com